בלוב שוררת מאז הפלתו של קדאפי אנרכיה מוחלטת. המדינה מקרטעת בתוך מערבולת של סכסוכים בין פלגים שונים, שמתודלקת על ידי מעצמות העולם. מי שנמצא בקשר עם כל ראשי הפלגים בלוב ואף מייעץ להם הוא היהודי רפאל לוזון. בשיחה לאתר ערוץ 14 לוזון שנולד וגדל בלוב, חושף בפנינו את תרחישיו בעניין המערכת הפוליטית הלובית, ומשתף אותנו בסיפורו האישי המרתק
מאז נפילת הרודן מועמר קדאפי, לוב אינה יודעת שקט. למרות התקוות למימוש חלום הדמוקרטיה של חלק מהלובים (או חלום החליפות האסלאמית של לובים אחרים), במדינה שורר תוהו ובוהו שבו כולם נלחמים בכולם. למעשה, אין כיום שלטון אחד בלוב, כאשר בחלק המערבי של המדינה שולט “בית הנבחרים הלובי”, בעוד בזה המערבי שולטת “ממשלת ההסכמה הלאומית”. בכל אחת מהצדדים תומכות מעצמות שונות המנסות לכפות את האינטרסים שלהם על המדינה השסועה.
לאחרונה, בניסיון להביא לסיום הכאוס במדינה, הוחלט בלוב על בחירות דמוקרטיות שהיו אמורות להתקיים ביום שישי הקרוב. מועמדים רבים הגישו את מועמדותם לנשיאות כאשר השניים הבולטים שבהם הם הגנרל ח’ליפה חפתר, העומד בראש “בית הנבחרים הלובי”, והשני הוא לא אחר מאשר סיף אל-אסלאם קדאפי, בנו של הרודן מועמר.
חפתר ששרת בעבר תחת קדאפי האב, נזנח על ידו בפעילות בצ’אד שבה נלכד, מה שגרם לו להפנות עורף לפטרונו. מצ’אד הוא חולץ על ידי האמריקאים, עבר לוירג’יניה תחת חסותם, ואף קיבל אזרחות אמריקאית. לאחר נפילת מועמאר קדאפי הוא שב למדינה ומאז הוא פועל בה.
מנגד, קדאפי הבן, נעצר לאחר המהפכה, נשפט למוות אך למרות זאת שוחרר מהכלא וכעת הוא מועמד מוביל לנשיאות. בתוך כל הטירוף הלובי, באופן מפתיע, מי שעומד בקשר עם כל הצדדים ומהווה גורם מתווך ביניהם הוא רפאל לוזון, יהודי שנולד וגדל בלוב וחי כיום בלונדון.
רפאל שהתמנה למשקיף במועצת החכמים ולממונה על מדיניות החוץ של של מפלגת אל וואחדה שבראשה עומד השיח’ סנוסי לחליק, הנחשב למאוד פופולרי באזור בנגאזי. בנוסף יש לו מעל ל-30,000 עוקבים ברשתות החברתיות והוא נחשב לאורח של קבע בערוצי הטלוויזיה הלובים.
אנחנו משוחחים עם רפאל כדי שיעשה לנו סדר בבלגאן הלובי, וגם, כדי לשמוע איך הגיע יהודי ציוני ושומר מצוות להיות זה שאיתו מתייעצים ראשי הפלגים השונים במדינה. בשיחה שערכנו בתחילת השבוע חשף בפנינו רפאל פרט שאושר באופן רשמי לאחר השיחה שערכנו עימו – הבחירות בלוב תידחנה ולא תתקיימנה כמתוכנן.
ראיון של רפאל לטלוויזיה הלובית:
לא תתקיימנה בחירות
כשאנחנו מתחילים לדבר, אני שואל את רפאל מה להערכתו תהיינה תוצאות הבחירות. “אין שום סיכוי שהבחירות תתקיימנה במועדן” הוא משיב לי בנחרצות, “ישנו אדם בשם פאתחי בשאע’ה, שר הפנים של ‘ממשלת ההסכמה הלאומית’, בעתיד הקרוב הוא עומד להיות איש מפתח בלוב. זה בגלל שבתור שר הפנים הוא היה טוב מאד. הוא לא היה נגד אף אחד וכל הזמן שרת את העם. ביום שלישי הוא נפגש עם חפתר בבנגזי. השמועות כעת הן שנרקם הסכם “סודי” שכולם כבר יודעים עליו בין חפתר ובשאע’ה שבעצם נמצאים אותו צד בהסכם זה, לבין סיף אל-אסלאם קדאפי.
במסגרת ההסכם שבקרוב יהפוך לרשמי, הם ידחו את הבחירות בשלושה חודשים. ההסכם הזה הוא לא הסכם שלום ופיוס בין הצדדים אלא מעין “הפסקת אש” שבמהלכה כל צד יוכל לצבור כוחות. כיום הם מדברים על דחיית הבחירות בשלושה חודשים ואני אומר לך שאם הלובים ברי מזל תתקימנה בחירות בעוד שנה וחצי, וכל שלושה חודשים ימצאו תירוץ חדש כדי לא לקיים אותן”.
הבוקר (ה’), אכן דבריו של רפאל התקיימו והבחירות במדינה נדחו לעת עתה בשלושה חודשים.
בלי הנפט, לוב לא היתה מעניינת איש
מאיפה נובעת המורכבות של המצב בלוב?
“בזירה הלובית בוחשות מדינות רבות, כשהטורקים האימראתים והצרפתים מסיעים למועמדים היריבים. המדינה מחולקת לאזור המזרחי והמערבי. העיר הגדולה במזרח היא טריפולי בעוד העיר הגדולה במערב היא בנגאזי. בלוב קיימת מתיחות בין האזורים השונים ולרוב הלובים יהיה קשה לקבל מנהיג מבנגאזי. למורכבות הזו נוספת העובדה שלוב מורכבת מכ-140 שבטים שונים כאשר לכל שבט יש אינטרסים שונים.
פגשתי את סטפאני וייליאמס שליחת האו”ם ללוב וגם נפגשתי איתה בז’נבה. אני מקווה שהיא לא תשתגע מהמצב במדינה. היא נפגשת עם הצדדים השונים וכל אחד אומר לה שהוא זה שיציל את המצב ושהוא זה שצריך להיות נשיא. אף אחד לא מוכן להיות סגן נשיא או סתם שר”.
“בנוסף, אני בקשר טוב עם השגרירות האמריקאית ללוב, שבגלל אילוצים נמצאת כיום בטוניס. אני יכול להגיד לך שהאמריקאים לא מאד מתלהבים מזה שחפתר יתפוס את השלטון בגלל אופיו הלוחמני, אך מצד שני לא רוצים ללכת נגד הלך הרוח של הרחוב והם כרגע הולכים בין הטיפות.
התקווה של לוב יכולה להגיע מהשאיפות האמריקאיות ואיטלקיות ליציבות באזור. הן מעוניינות ביציבות הזו בגלל הנפט כמובן. כ-40% אחוז מהנפט הלובי מגיע לאיטליה. בלי הנפט לוב לא הייתה מעניינת איש”.
קדאפי הזמין אותי לבקר בלוב
בחלק השני של הראיון, אנו מבקשים מרפאל שיספר כיצד דווקא הוא, יהודי שומר מצוות שמגדיר את עצמו ימני, מגיע להיות זה שמנהיגי כל הפלגים בלוב מתייעצים איתו באופן קבוע. בתגובה, ראפטל מתחיל לגולל בפנינו את סיפור חייו המרתק:
“קוראים לי רפאל לוזון. נולדתי בבנגאזי למשפחה שחיה דורות בלוב. חיינו בלוב עד שנת 67. באותה שנה, בעקבות מלחמת ששת הימים, התרחש פוגרום רצחני ביהודי לוב שבו נרצחו באכזריות 17 יהודים, שמונה מהם הם דודי שלום לוזון, אשתו וששת ילדיהם הי”ד. לאחר הפוגרום נמלטנו לאיטליה שבה חייתי מגיל 13, והלכתי לבית הספר ולאוניברסיטה. לאחר כ-28 שנים עלינו ארצה. ב-2001 עברתי ללונדון אחרי כ-6 שנים בישראל ומאז אני חי פה. אחרי שעזבתי את לוב התחלתי להיות פעיל למען זכויות יהודי המדינה. במסגרת אותה פעילות עבדתי בצמוד לרפאל פלאח שבאותה העת נחשב למנהיג יהדות לוב.
במהלך פעלותי רבת השנים יצא לי לארגן אירועים רבים לגישור בין יהודים לערבים במזרח התיכון ולהפגש עם מנהיגים כמו האפיפיור והדלאי למה. אחד האירועים שאני הכי גאה בו היה בשנת 2007, שנת ה-50 לגירוש היהודים מלוב. באירוע השתתפו שרים לובים ישראלים ופלסטינים וכן חברי פרלמנט עיראקים. מה שמיוחד בכנס הזה הוא שאני ארגנתי אותו ואני לא איש שמאל אלא איש ימין. הייתי יושב ראש הליכוד ברומא המון שנים והייתי בקשרים עם שמיר, בגין ואריאל שרון. כאשר הכנס התחיל העבירו קול קורא בכל המסגדים בלוב כדי שהכנס יכשל“.
מתי יצא לך לראשונה להיות בקשר עם קדאפי האב?
“במסגרת “ארגון יהודי לוב” יצא לנו לעשות פעילויות רבות, שבמסגרתן היינו בקשר אדוק גם עם משטר קדאפי. בשנת 93 קדאפי קיבל את רפאל פלאח לביקור היסטורי בטריפולי. בשנת 2008 רפאל פלאח נפטר באופן פתאומי וככה מצאתי את עצמי בשנת 2010, מקבל לתדהמתי שתי הזמנות אישיות באותו חודש מקדאפי לבקר בלוב. לאחר ביקורי ההיסטורי בלוב נשארתי בקשר עם קדאפי”.
הקשר שנוצר בזכות החריימה
איך נוצר הקשר עם אנשי האופוזיציה לקדאפי?
“כשהגעתי ללונדון נוכחתי לדעת שכ-90 אחוז מאנשי האופוזיציה הלובית נמצאים פה. נוצר בינינו קשר, ובגלל שהלובים מאד אוהבים את המטבח היהודי-לובי התחלתי להזמין אותם אליי הביתה לאכול חריימה שהוא מתכון יהודי מסורתי. כל שבוע הם היו מגיעים אלינו והיינו פותחים שולחן וככה התידדנו.
אחרי המהפכה בלוב בשנת 2011, כל אלו שהיו אצלי בבית ואכלו חריימה, הפכו להיות שרים ושגני שרים מנכ”לים ושגרירים. חלקם גם הפכו להיות ראשי מליציות. אחרי שהם הפילו את קדאפי הם הזמינו אותי לראות את לוב של אחרי עידן קדאפי. למען האמת, בזמן קדאפי, לוב היתה מדינה מאד מסודרת ונקייה. כמובן שמי שהיה נגד קדאפי סבל מאד, אבל מי שלא, חי חיים טובים.
לעומת זאת, כשהגעתי אחרי נפילת קדאפי ראיתי תוהו ובוהו! ממש אנרכיה! מכוניות ללא לוחיות רישוי, אנשים שמשתוללים ברחוב, אין דין, אין דיין ואין משטרה”.
בזכות החטיפה נעשיתי פופולארי
כשאנחנו שואלים את רפאל כיצד הפך לדמות מוכרת בלוב הוא מספר לנו סיפור שמשאיר אותנו פעורי פה.
“בפעם האחרונה שהייתי בעיר הולדתי בנגאזי ב-2012, אירגנתי את ביקורו בלוב של העיתונאי עמנואל רוזן ואיתו צוות צילום, שצילמו סרט על לוב. כשהיינו שם הרבה אנשים זיהו אותי מכיוון שהתראיינתי פעמים רבות בטלוויזיה הלובית. לבסוף, הלשינו שיש יהודי שמסתובב “רחמנא לצלן” בבנגזי ואנשי מיליציה אסלאמית הגיעה לבית המלון ששהיתי בו וחטפה אותי. צוות הצילום הישראלי הצליח להימלט בזמן“.
זה הגיע למצב של סכנת חיים?
רפאל משיב בחיוב: “24 השעות הראשונות היו דרמטיות כי שמעתי אותם מתייעצים בינם לבין עצמם האם להרוג אותי, ואם כן, איך לעשות את זה. חוץ מההוא למעלה, מה שהציל אותי היתה התמיכה הרבה לה זכיתי ברחוב הלובי. נפוצה השמועה שמנהיג מהקהילה היהודית הלובית נשבה. אנשים התחילו להתקשר לתחנות הטלוויזיה והרדיו ולדרוש שישחררו אותי ואף ארגנו הפגנות למעני. אחת הססמאות שבהן השתמשו בשלטים שקראו לשחרר אותי היתה “הדת לאלוקים והמדינה לכולם”.
לבסוף אנשי המיליציה העבירו אותי לאנשי מנגנון הביטחון המסכל הלובי שהשאירו אותי במעצר בית אצל חבר ילדות שלי. שם חוויתי משבר קשה מאד והתגעגעתי מאד למשפחתי. הקונסול האיטלקי בבנגאזי שיחק תפקיד חשוב מאד והיה מרבה לבקר אותי. אנשים ממנגנוני השלטון השונים בלוב הגיעו לחקור אותי. הם חששו שהייתי סוכן מוסד”.
החוטפים שולחים לי ברכות
אז מה הוביל לבסוף לשחורור שלך?
“לאחר שלושה ימי חקירות הם הגיעו למסקנה שדיברתי אמת אבל עדיין לא הסכימו לשחרר אותי, מכיוון שהיה תמוהה בעיניהם שקדאפי שלח לי הזמנה אישית ללוב. לבסוף הם אימתו את המידע שמסרתי להם עם מי שהיה השר הלובי לענייני בטחון חוץ, בוזיד דורדה (מופיע לצד רפאל בתמונת השער של הכתבה). הם גילו שאני דובר אמת והחליטו לשחרר אותי. מאז אני בקשר אדוק עם כל האנשים האלה”.
גם עם אלה שחטפו אותך?
“אלה שחטפו אותי כל חג יהודי שולחים לי ברכות. גם כשבתי התחתנה הם שלחו לי שטף ברכות וכל יום שישי הם שולחים לי “שבת שלום” באותיות עבריות”.
אז זאת בעצם תסמונת שטוקהולם הפוכה..
“משהו כזה” משיב רפאל בצחוק. “בסופו של דבר כל הפרשה הזאת הקנתה לי אהדה רבה בזירה הלובית. עם הזמן ראשי פלגים לובים שונים התחילו לפנות אליי כי הם ידעו שיש לי קשרים טובים עם איטליה בריטניה וארצות הברית. זה הגיע עד לידי כך שבסופו של דבר כל הפרשה הזאת הקנתה לי אהדה רבה בזירה הלובית. כך, עם הזמן ראשי פלגים לובים שונים התחילו לפנות אליי כי הם ידעו שיש לי קשרים טובים עם איטליה, בריטניה וארצות הברית. זה הגיע עד לידי כך שלובים רבים פונים אליי ומבקשם שאתמודד בבחירות“.
אז בעצם זה שנחטפת הפך אותך לדמות חשובה בלוב?
“בעיקר זה שאחרי שנחטפתי המשכתי לדבר בצורה טובה על לוב”. בנוסף, אומר רפאל כי “הם תמיד שואלים אותי אם אני אוהב יותר את לוב או את ישראל ואני משיב, לוב היא אמא שלי וישראל היא אבא שלי. אם אמא שלך נתנה לך סתירה אתה לא תכה אותה כי היא אמא שלך. אני אמרתי שכשהיו בחירות לפרלמנט בלוב אני אשקול לרוץ. אני רוצה לעשות את זה לשם העיקרון, כדי שיראו שיהודי רץ לבחירות במדינה ערבית ונבחר”.
קשר יומיומי עם מנהיגי לוב
תוכל לספר כיצד בא לידי ביטוי הקשר שלך לגורמים השונים בזירה הלובית כיום?
“לפני שנתיים נפגשתי בטוניס עם מי שהיה אז סגנו של חפתר ועם היועץ המשפטי שלו. בנוסף נפגשתי עם אישים שונים שבשלב זה עדיף לא להזכיר את שמם באיטליה ובתורכיה. בנוסף, היה לי קשר גם עם העוזרים של סיף אל-אסלאם קדאפי. הם שאלו אותי האם וכיצד כדאי לו לרוץ לבחירות”.
ותוכל לשתף אותנו במה שייעצת להם?
“מאז שחפתר חזר ללוב הוא צבר פופולאריות רבה מכיוון שהוא ניקה את המדינה מאל-קעדה ודאע”ש, רק שהוא עשה את זה בצורתו הוא. אני יליד בנגאזי ואני יכול להגיד לך שהוא הרס חצי עיר, כולל אזורים היסטוריים שחבל לראות אותם הרוסים. בלוב אין בצלם ואין מרץ, הם עושים מה שבא להם. חפתר הרג המון אנשים ושחרר את אזור האזור מהמטורפים של דאעש, זה כמובן הקנה לו מעמד. אחד הדברים שייעצתי לו הוא לא להופיע יותר עם מדים. יש לאנשים באזור זכרונות רעים מגנרלים. זה כמו להציע לרומנים לחזור לצ’אוצ’סקו או לאיטלקים לחזור למוסוליני”.
לדעתי קדאפי היה חכם
אנשים עוד בטראומה מקדאפי?
“בהחלט, וזה מוביל אותי גם לעצה שייעצתי לאנשיו של סיף אל-אסלאם, שלא יופיע בעצמו כי בכל זאת שם משפחתו הוא קדאפי, שישלח אנשים משלו וינהיג אותם מאחורי הקלעים”.
איך זה מסתדר עם מה שאתה אומר שהיה חוק וסדר בזמן קדאפי, אין אליו געגוע?
“בוודאי שיש, בחלקים גדולים מהציבור. לדעתי קדאפי היה חכם. קדאפי הציג את עצמו תמיד כמושיע. חפתר מציג את עצמו כמנהיג הצבא וזה מרתיע את האנשים. בנוסף לחפתר יש בן בשם סדאם שעושה שטויות, הוא נכנס לבנק המרכזי עם נשקים ויצא עם שש מליון יורו סתם ככה”.
לסמוך על יהודי ארצות ערב
לקראת סיום הראיון, מבקש רפאל להעלות נקודה הקרובה ללבו: “כאשר מדינת ישראל מתמרנת במזרח התיכון, יש גורם חשוב מאד שיכול לגשר בינה לבין שכניה. הגורם הזה הוא כמובן היהודים שחיו במדינות ערב ומכירים אותן מבפנים. במסגרת הסכמי אברהם במרוקו ראינו את ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, יליד מרוקו שתרם רבות לחתימת ההסכמים איתה. בנוסף, יש גם את היהודי אנדרה אזולאי שנחשב ליועץ בכיר של מלך מרוקו גם הוא תרם רבות להצלחת ההסכמים. כאשר המדינה מחפשת גורם מגשר הוא נמצא לה מתחת לאף ואסור לה להתעלם ממנו“.